מוזיקה בקוריאה הדרומית

המונח מתייחס במקור לצלילי פולק ופאנק רוק אלטרנטיביים שהפכו פופולריים בדרום קוריאה בשנות התשעים, אך הוא הפך למונח כללי לשירים קוריאניים מודרניים שאינם מסווגים כ- K-pop, טרוט או ראפ. זהו ז'אנר אקלקטי עם השפעות שנעות בין רוק מערבי לטרקלין ואלקטרוניקה. בעוד שהטרוטינג ו- K-Pop הושמדו על ידי K-Pop בסצנת המוסיקה העולמית, עדיין יש לו המשך חזק בארץ, במיוחד בקרב סטודנטים ואנשי מקצוע צעירים. אף על פי שכנותיה מוצלות בצל, דרום קוריאה שומרת על סגנון מוזיקלי ייחודי משלה. בדרום קוריאה יש חיי מוזיקה תוססים ומגוונים והיא ביתו של שוק המוסיקה הגדול ביותר באסיה. לעומת זאת, צפון קוריאה מקשיבה ומאושרת למוזיקה שנוטה להיות שגרתית יותר, צרת אופקים ופחות מוזיקלית.

המוסד הממלכתי לשימור והוראת מוזיקת חצר קיים מאז המאה השביעית וצאצאו הישיר

הוא המרכז הלאומי לאמנויות הבמה הקוריאניות המסורתיות בסיאול. כיום לסטודנטים למוזיקה קוריאנית יש אפשרות ללמוד גם מוסיקה קוריאנית מסורתית וגם מוזיקה מערבית ברבות מהאוניברסיטאות הטובות ביותר.

ז'אנרים חשובים הם aak (מוזיקת מקדש קונפוציאני)

פומפה (פזמונים בודהיסטים), גאגוק (מחזורי שירה ליריים ארוכים עם סולנים ווקאליים על 5-7 כלים), סיג'ו (שירים קוריאניים פופולריים עם טקסטים ושירים קצרים), sanjo (ז'אנר סולו אינסטרומנטלי עם מספר תנועות), ג'אנגגו (ליווי), צ'נג'אק (קוגאק, יצירות חדשות עם כלים קוריאניים מסורתיים), נונגאק (מוזיקת להקת איכרים מכוונת כלי הקשה, הגדרות טקסט וסגנונות ווק מליסמטיים נעים בין גאגוקס וסיגוס העדינים יותר) פנסורי דרמטי.

מוזיקה קוריאנית

היא אמנות העוסקת בשילוב של צלילים קוליים ואינסטרומנטליים, יופי וצורות ביטוי רגשיות, והועברה מחצי האי הקוריאני לקוריאה עם מסורות והשפעות ילידיות חזקות של סיני ומונגולים. את האזכור המוקדם ביותר של מוזיקה בקוריאה ניתן למצוא בטקסט סיני מהמאה ה -3 לספירה המתייחס לפסטיבל חקלאי של נונגאק, שבט שירה וריקודים בצפון מערב קוריאה. צליל התוף עצמו מופק על ידי כלי ההקשה הפופולרי ביותר בקוריאה, צ'אנגגו, תוף דו-ראשי בצורת שעון חול המוכה ביד ראש שמאל הבולטת מכדור ומצד שני עטלף ראש.

לקוריאנים יש רגישות לירית אופיינית ייחודית ומשתמשים במוזיקה

כדי לבטא את רגשותיהם. מוזיקה קוריאנית מסורתית מחולקת למוזיקה ששומעים משפחות מלכות ואזרחים מן השורה עם סגנונות שונים. פנסורי נחשב לאידיאל המוזיקה המסורתית בדרום קוריאה העכשווית.

מאז הליברליזציה של התקשורת בדרום קוריאה בסוף שנות השמונים

המוזיקה שהופקה ושודרה ברשת הייתה בלדה איטית, מיזוג דמוי לורנס של מוזיקה מסורתית וסטנדרטים פופ ישנים. תחנת הרדיו במדינה התרחבה מאז 1987, והדרום קוריאנים נחשפים למגוון גדול יותר של מוסיקה מחוץ למדינה, כולל מוזיקה אמריקאית עכשווית.

מופעי כישרונות הם מכריעים בכל הנוגע להכנסת קבוצות מוזיקה דרום קוריאניות לקהלים בדרום קוריאה ויש להם השפעה תרבותית עצומה ונשארים הגורם הגדול ביותר בהצלחה של להקה דרום קוריאנית

מאז הקמת האומה ברפובליקה השישית, שתי רשתות הרדיו של דרום קוריאה היו שתי רשתות הרדיו היחידות במדינה, ולכן הן שולטות במוזיקה שהדרום קוריאנים מאזינים לה, וזמרים ונגנים הם קצת יותר מכלים עבור הרשתות.

כתוצאה מכך

דור חדש היה רגיל להאזין למוזיקה מערבית בכל הנוגע למודרניזציה. עם זאת, המוסיקה המערבית לא הייתה נגישה לאנשים רגילים, והגיחו שתי קבוצות תרבות שונות, אחת מהן הייתה האליטה שהאזנה למוזיקה המערבית שהטילה הממשלה, והאנשים הרגילים יותר שאהבו מוזיקה מסורתית.

מוזיקה דרום קוריאנית בהשפעה מערבית הולידה ז'אנרים חדשים

כולל צ'אנגגה, קגוק ויוהאנגה. רוב הקוריאנים, שחסר להם חשמל וגישה למוזיקת פופ אמריקאית, מצאו את המוסיקה האמריקאית בקול רם וזר. מוזיקה קוריאנית בהשפעה מערבית מתייחסת למוזיקה הפופולרית של תחילת המאה ה -20.

בשנות השבעים

ההכנסה הממוצעת ב- ROK זינקה ביותר מ 100% ומשטר הפארק הפך סמכותי יותר ויותר לדיכוי עם רוק פסיכדלי בסגנון אמריקאי ותחייה עממית דפקו מתוך דאגה למוסר ולתוכן פוליטי. זה השתנה בשנות השמונים, שכן התרשים שלהלן מראה את הצמיחה של התוצר המקומי בדרום קוריאה בין השנים 1960 ל -2017, עם הגידול יוצא הדופן וחסר התקדים של עושר המדינה. הדור הצעיר נעשה עצמאי, ויצר שוק למוזיקה פופולרית ולביטויים מערביים היה מדוכא על ידי המשטר הישן.

סיפור דומה קרה עם BTS

שהפך פופולרי כל כך שהם הפכו פופולריים מחוץ לקוריאה הדרומית. לעתים קרובות התעלמו מתפקידם כלהקת בנים במדינתם, BTS עמד בראש המצעדים בדרום קוריאה. לפני שעלו לתהילה בינלאומית עם להיטם "Dynamite", שעמד בראש מצעד המוסיקה של גאון בין ספטמבר לנובמבר. חינוך ובריאות סיפקו מקום למוזיקה ולהשקעה ישירה בתעשייה הקצבנות והתיירות הפכו את המוזיקה הקוריאנית לתופעה עולמית והזרימה מיליארדים לחנק מדינה.

השפעתה של המוסיקה הקוריאנית על העולם נובעת בחלקה ממדיניות הממשלה שמבינה עד כמה המוסיקה היא בעלת ערך לכלכלה כולה, וההשקעות המשקפות אותה.

אם אתה אחד מהרבים שרוצים להבדיל את עצמם כיצוא המוסיקה החשוב ביותר מגל Hallyu

ישנם כמה ז'אנרים של מוסיקה שחוגגים על ידי דרום קוריאנים. ל- K-Pop, עם שילוב ייחודי של מנגינה, ריקוד ומושך פופולרי שאינו משתקף בז'אנרים מוסיקליים אחרים, יש בכוחו להגביר את המסחר, לשפר את המיתוג ולתמוך בפיתוח כלים זמינים. ואכן, שום ז'אנר מוסיקה אחר לא מתמודד על תוקף כמו הפופולריות של K-pop.