[הידעת?] האניו

14468788_1783034011911408_3341527879693038247_o

האניו (해녀, מילולית: נשות הים) הן צוללניות באי ג'ג'ו הידועות בנפש העצמאית שלהן, ברצון הברזל שלהן ובנחישות שלהן. ההאניו הן הנציגות של מבנה המשפחה הסמיי-מטריארכלי בג'ג'ו ומסורת זו מתחילה עוד משנת 434 לספירה. במקור, צלילה הייתה התמקצעות בלעדית לגברים, פרט לנשים שהיו מצטרפות לבעליהן. במאה ה18 צוללניות עלו במספרן על צוללנים. ישנן מספר סיבות לשינוי הזה: במאה ה17 מספר רב של גברים נספה בים לאחר תאונות-דייג, מה שהשאיר את המלאכה לנשים שנותרו. הסבר נוסף הוא שלנשים יש באופן פיזיולוגי יותר שומן תת עורי וסיבולת גבוהה יותר לרטט מגברים, מה שהופך אותן למתאימות יותר לתנאים במים הקרים. מסמך מהמאה ה18 מתעד שבעבר ניגבו מיסים בצורת שבלולי אבלון מיובשים – מה שאילץ נשים רבות לצלול למים הקפואים בעודן בהיריון.

לא משנה מה הסיבה, צלילה הפכה לתעשייה נשית בג'ג'ו כשנשים רבות החליפו את בעליהן כמפרנסות הראשיות במשפחה. התופעה הפכה פופולארית אחרי הכיבוש היפני בקוריאה, שהחל ב1910, וצלילה הפכה להכנסה רווחית יותר. עד התקופה הזו, רוב הסחורה מהצלילה של ההאניו ניתנה לשלטון צ'וסון כמנחה. כשהיפנים כבשו את קוריאה הם ביטלו את המנהג הזה ואפשרו להאניו למכור את השלל שלהן בשוק ולהרוויח כסף עבורו. הצמיחה של ההאניו המשיכה רבות אחרי הכיבוש, ובשנת 1960 המוקדמות ההאניו דגו מעל 60% מהדגים באי ג'ג'ו ומעל 40% מהבעלים של ההאניו נותרו מובטלים.

בגלל שכל כך הרבה משפחות תלויות בהאניו כהכנסה הראשית שלהם, התפתחה אט אט חברה סמי-מטריארכלית באי ג'ג'ו כשההאניו מוצבות בראש המשפחה. באיים הקטנטנים שבחופי ג'ג'ו (כמו האי מארה) בהם הצלילה הייתה ההכנסה היחידה, המהפך הזה בתפקידי המגדר הגיעה לשיאה; גברים היו דואגים לילדים ועורכים את הקניות ואילו הנשים היו מביאות את הכסף הביתה. התגלמות נוספת לחברה המיוחדת בג'ג'ו כוללת גברים המשלמים את הנדוניה למשפחת הכלה ומשפחות החוגגות את לידתן של בנות יותר מלידתם של בנים.

עם זאת, למרות שיש אלמנטים רבים של חברה מטריארכלית בג'ג'ו, הם פשוט לא רבים מספיק על מנת להתעלות על המסורת הקונפוציוניסטית הקיימת בחצי האי הקוריאני. כתוצאה מכך, מחוץ לשטח הביתי שלהם אין הרבה דברים ששונים בג'ג'ו מבשאר קוריאה; גברים עדיין ממלאים את רוב המושבים בתפקידים פוליטיים ומנהיגותיים, הם היחידים שיכולים לבצע את הטקסים הקדושים לאבות הקדמונים והם אלו שיורשים בסופו של דבר את רכוש המשפחה. כיום המצב קצת שונה, וחוגגים להאניו על היותן האוצר היקר ביותר של ג'ג'ו. הממשל הקוריאני מראה את הערכתו לתרומה המיוחדת של ההאניו לתרבות של ג'ג'ו, והם מממנים את הציוד שלהן ומתירים להן זכויות מיוחדות למכור את סחורתן הטרייה. במרץ 2014 הממשל אפילו הגיש בקשה מול אונסק"ו להכיר בהאניו כנחלת התרבות של האי.

אך כמו דברים רבים בהיסטוריה, גם תעשיית הצוללנות נפלה קורבן לאינדוסטריאליזם. משנת 1960 הממשל הקוריאני חיפש דרכים להקפיץ את כלכלת המדינה בכל שטחיה, ומשום שג'ג'ו לא הייתה מקום שניתן לבנות בו מפעלים בצורה פרקטית, הממשל החליט להפוך את האי ליצואן של מנדרינות. בשנת 1969 כפריים רבים הצטרפו לתעשיית התפוזים, ויותר מ2% מהאדמה בג'ג'ו יועדה לעיבוד וייצור של מנדרינות. כל השינויים הללו השפיעו רבות על מספר נשות ההאניו, וזאת משום שכעת הוצבה בפניהן אלטרנטיבה לעבודה שאינה כרוכה בשבירת גב ובתנאים גרועים. בחמשת השנים שבין 1965 ל1970, צנח מספר ההאניו מ23,081 ל14,143. האפשרויות הרבות לקידום ולהשכלה גרמו גם לנשים צעירות רבות לנטוש את החלום להפוך להאניו ולעבור לעבוד במפעלים. בשנת 1970 כ31% מההאניו היו בנות 30 ומטה, 55% בין גיל 30 ל49 ו14% בנות 50 ומעלה. נכון לשנת 2014, 98% מהנשים העוסקות במלאכת הצלילה הן מעל גיל 50.

אז איך מתחילים להיות האניו? מאמנים בנות מגיל 11, מתחילים במים רדודים ועוברים משם לעומקים מאתגרים יותר ולאחר 7 שנים של אימונים הנערה הופכת להאניו באופן רשמי. כיום ההאניו המבוגרת ביותר בת יותר מ80 שנים, והיא צוללת מעל ל66 שנים. הן משתמשות בחליפת צלילה, משקפות, כפפות, משקולות לחזה (כדי לעזור לצלילה), מנכש עשבים ורשת המחוברת למכשיר הציפה. ההאניו מאחסנות את הסחורה שלהן ברשת עד שתם יום העבודה שלהן.

השהות שלהן מתחת למים תלויה בעונה, הן נשארות מתחת למים רק כשעה בחודשי בחורף הקרים, ולאחר מכן הן יוצאות להתחמם סביב למדורה ל3-4 שעות וחוזר חלילה. בחודשי הקיץ החמים הן נשארות מתחת למים כשלוש שעות ברצף לפני שהן יוצאות להפסקה. למרות זאת, ההאניו גילו שהן יכולות להישאר במים בין 5 ל6 שעות ברצף, אפילו בתקופת החורף. בכל צלילה ההאניו מגיעות לעומק של כ30 מטר ויכולות להחזיק את נשימתן מעל ל3 דקות. השלל שלהן כולל שבלולי אבלון, קונכיות, תמנונים, קיפודי ים, אסצידיות, אלגה חומה, צדפות וסוגים שונים של אצות. בנוסף, הצוללניות עומדות בסכנות רבה ממדוזות וכרישים.

Related Posts

[הידעת?] אולימפיאדת החורף

משחקי החורף האולימפיים ה-23 במספר, נערכים השנה בעיר פיונגצ'אנג שבקוריאה הדרומית. טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים התקיים ב-9 בפברואר 2018 וטקס הנעילה צפוי להיערך ל-25 בפברואר. פיונגצ'אנג זכתה לאחר שהפסידה במכרזים הקודמים לאירוח אולימפיאדת חורף לונקובר וסוצ'י. זוהי הפעם הראשונה שקוריאה הדרומית מארחת את אולימפיאדת החורף ופעם שנייה שתארח את המשחקים האולימפיים לאחר היא אירחה […]

Read More

[הידעת?] גאצ'ונג'ול

היום הוא גאצ'ונג'ול (개천절), יום היווסדות קוריאה הלאומי. היום מייצג את הקמת שושלת גוצ'וסון בשנת 2333 לפני הספירה על ידי טאנגון, שלפי האגדה היה גם בן של אל. גאצ'ון ("פתיחת גן עדן") מתייחס לשלישי באוקטובר, 2457 לפני הספירה – התאריך שבו הוואנונג (환웅) ירד מגן עדן כדי לחיות עם בני האדם. על פי המיתולוגיה הקוריאנית, […]

Read More

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *