[הידעת?] פארק גון הייה

14991443_1802765469938262_5935604755454754104_o
פארק גון היי (박근혜) היא הנשיאה ה-11 במספרה בדרום קוריאה, וגם הנשיאה הנוכחית נכון לתאריך כתיבת פוסט זה. גון הייה הינה האישה הראשונה להבחר לנשיאות בקוריאה בפרט ובצפון-מזרח אסיה בכלל, והאישה השלישית שעומדת בראש מדינה במזרח אסיה כולה. לפני שנבחרה לנשיאות, כיהנה גון הייה כראש המפלגה השמרנית הלאומית הגדולה מ20014 ועד 2006, ומ2011 עד 2012. גון הייה היא גם חלק מהעצרת הלאומית של קוריאה ומילאה ארבע קדנציות פרלמנטריות בין 1998 ל2012. החל מיוני 2012 היא החלה את הקדנציה החמישית שלה כאשר נבחרה בו למושב ארצי מטעם מפלגת הסאנורי. אביה - פארק צ'ונג הי, היה נשיא דרום קוריאה משנת 1963 ועד 1979. פארק גון הייה נולדה ב-2 בפברואר 1952 בעיר טאגו, כבתו הבכורה של פארק צ׳ונג הי, נשיאה השלישי של דרום קוריאה. בשנת 1953 משפחתה עברה לסיאול. למשפחה זו התווספו בעתיד אח ואחות קטנים ממנה, אך גון הייה מעולם לא נישאה. גון הייה סיימה תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת סוגאנג בשנת 1974 והמשיכה את לימודיה באוניברסיטה בגרנובל שבצרפת, אך לימודים אלו היו קצרים למדי שכן עזבה את צרפת לאחר ההתנקשות באימה ב15 באוגוסט באותה השנה. התנקשות זו יועדה לאביה של גון הייה על ידי תומך צפון קוריאני, אך אימה הייתה זו שנהרגה בפיגוע זה. פארק גון הייה קיבלה תואר דוקטורט כבוד מהאוניברסיטה התרבותית הסינית בטאיוואן בשנת 1987, מאוניברסיטת KAIST ופוקיונג בשנת 2008, מאוניברסיטת סוגאנג ב2010 ומ-TU Dresden שבגרמניה ב2014. בנוסף לשפת האם הקוריאנית שלה, פארק גון הייה דוברת סינית, אנגלית, צרפתית וספרדית ברמות שונות. בנוגע להשקפות עולמה הדתיות, ה-Korea Times, אחד משלושת העיתונאים הקוריאנים הגדולים בשפה האנגלית, וה-Council on Foreign Relations, מכון מחקר פוליטי אמריקאי, דיווחו כי פארק גון הייה רואה עצמה אתאיסטית עם השפעות בודהיסטיות וקתוליות. בסוף אוקטובר נובמבר 2010 החלה חקירה על טיב היחסים בין פארק גון הייה לבין צ'וי סון-שיל, בתו של מנהיג רוחני בכנסיית "חיי הנצח" והמנטור של פארק גון הייה - צ'וי טאמין. עלה בחקירה כי לצ'וי, על אף שאינה בעלת תפקיד מדיני, הייתה גישה מלאה למסמכים סודיים ומידע של הנשיאה. השלושה, כך התגלה, היו מעורבים במקרי שחיטות רבים; בניהם הוצאת סכומי עתק מצ'אבולס קוריאניים ואף הכנסת ביתה של צ'וי לאוניברסיטת איווה לנשים בפרוטקציות. ב25 באוקטובר 2016 הודתה גון הייה בקשריה עם צ'וי ואביה. אזרחים רבים קוראים לפיטוריה של הנשיאה פארק גון הייה בשל מעשיה, הנתפסים כבלתי ראויים במדינה שמרנית זו. קוריאה הדרומית ידעה שחיטות רבה בדרגים הגבוהים משנות הקמתה, ואפילו אביה - שהיה נערץ מאוד על ידי רבים מהאוכלוסיה הדרום קוריאנית ועזר לה להתבסס בשנותיה הקשות ביותר (וכמו כן תרם רבות לבחירתה של גון הייה עצמה) עשה טעויות רבות שחרצו את גורל קוריאה הדרומית בשנות השישים. לפרטים נוספים על הסקנדל נשמח להפנות אתכם לכתבה מקסימה ומבוססת של אירה ליאן, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ועמיתת מכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4873716,00.html
 
המשך לקרוא

[הידעת?] פפרו

15000266_1805349566346519_550039707917383769_o

פפרו (빼빼로) הוא ממתק של מקלות מצופים שוקולד בטעמים שונים המיוצר ע"י חברת לוטה משנת 1983. פפרו דומה מאוד לממתק "פוקי" המיוצר ביפן משנת 1966, וכשהפפרו יצא לשוק לראשונה החברה המייצרת את הפוקי שקלה לנקוט באמצעים משפטיים נגד לוטה על זכויות יוצרים, אך מצאה זאת למצב מסובך למדיי משום שפוקי אינו נמכר בקוריאה. למרות שיש הטוענים שפפרו יוצר בהשראת הפוקי היפני, חברת לוטה מכחישה כי הממתק היפני היווה להםכהשראה.

יום הפפרו הוא מעין מועד לאומי המזכיר את חג האהבה, רק שהוא מתקיים ב11 לנובמבר. מטרת היום היא לחלק ולקבל פפרו אחד לשני כדי להביע אהבה וחיבה כלפי הסובבים אותנו. מקור היום המדוייק אינו ידוע, אך הטענה הרווחת היא כי היום התחיל כששתי תלמידות בית ספר ביונג-נאם נתנו פפרו אחת לשניה ואיחלו לעצמן שיהיו רזות וגבוהות. חלק טוענים שמקור החג הוא בצורת התאריך - 11.11 שמזכיר מאוד מקלות פפרו. ישנו מנהג הטוען שכדי להיות כמה שיותר רזים וגבוהים צריך לאכול 11 חבילות של פפרו ב11 לנובמבר, בשעה 11:11 בבוקר ו11:11 בלילה ב11 שניות בדיוק. משנת 1997 חברת לוטה התחילה להשתמש ברעיון הזה כדי לקדם את המוצר וכך החל טרנד "יום הפפרו". המנהג הזה הוביל חברות שונות לייצר מוצרים דומים בכדי להשתתף ביום הפפרו. נכון לשנת 2012, חברת לוטה מכסה כ- 50% מהמכירות השנתיות שלה ביום הפפרו. למרות זאת, יום הפפרו זוכה לביקורת רבה על שהפך לכלי עסקי לחברות, ועל היותו ממתק עתיר קלוריות שמנוגד למטרת החג המקורית (להפוך לרזים).
המשך לקרוא

ארגון ההאליו הראשון בישראל!

admin

9 בנובמבר 2015

כללי

אין תגובות

12188008_1675564362658374_831574862711324982_o חדשות מרגשות חברים! אחת מהמטרות ששמנו לעצמנו בתחילת דרכינו הייתה להפוך את הארגון לרשמי בארץ; ארגון שמטרתו לקדם את תרבות קוריאה בישראל ולקשר בין הקהילות הרלוונטיות השונות בארץ ובעולם. והיום, סוף סוף, קיבלנו את האישור הפורמלי מרשם העמותות הארצי! מהיום, באופן רשמי, אגודת "קוריאה ואני" (בקיצור – K&I, השם שנבחר על ידי הקהילה עצמה!) מספר 580614485 הינה אגודה מוכרת בישראל.תודה רבה לקארינה, עו"ד המקסימה שלנו, על התמיכה והעזרה לאורך כל הפרוצדורה. ותודה רבה לכולכם, לכל מי שתמך בנו, בא למסיבה שערכנו בקיץ, עשה לייק לעמוד ועזר לנו בכל השלבים בדרך – הארגון הוקם, מעל להכל, בשביל הקהילה ואנחנו מקוות שנוכל לגדול ולעשות דברים מגניבים אפילו יותר בהמשך! באהבה רבה, K&I - קוריאה ואני.  
המשך לקרוא

[הידעת?] אינטרנט בקוריאה

14352407_1780452252169584_1942567743640426497_o

דרום קוריאה היא המובילה בתחום החיבור לרשת האינטרנט, והיא המדינה עם מהירות הגלישה הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם. כ45 מיליון תושבים (92% מהאוכלוסייה) משתמשים באינטרנט בקוריאה, דבר המוכיח עד כמה המדינה מחוברת לעידן הדיגיטלי. בסיאול ובאינצ'ון מהירות הגלישה היא 100 מ"ב לשנייה.

הקרן למידע, טכנולוגיה וחדשנות קבעה כי דרום קוריאה נמצאת במקום הראשון כמדינה בעלת האינטרנט המפותח ביותר בעולם; וסיאול מכונה "בירת הפס-הרחב של העולם". בשנת 2005 הייתה קוריאה הדרומית המדינה הראשונה שסיימה את המעבר מתקשורת מבוססת חיוג לזו של פס-רחב. וב2006 הייתה המדינה הראשונה שבה מעל 50% מהחיבורים היו של פס רחב. כמו כן, בשנת 2005 ל96.8% מהטלפונים הניידים בקוריאה הדרומית היה חיבור לאינטרנט. לקוריאה הדרומית יש גם את הפס-הרחב המהיר והזול בעולם. נכון ל2015, דרום קוריאה היא בעלת ממוצע מהירות הגלישה הגבוה בעולם - 26.7 מ"ב לשנייה, עם שיא של מהירות גלישה העומד על 95.3 מ"ב לשנייה; גבוהה ב40% מהמדינה אחריה - שוודיה, שממוצע מהירות הגלישה שלה עומד על 19.1 מ"ב לשנייה. מהירות הגלישה של דרום קוריאה מהירה פי חמש מהממוצע העולמי העומד על 5.6 מ"ב לשנייה ומהירה כפליים מהמהירות בארה"ב. חשוב לציין ש100 מ"ב לשנייה היא המהירות הסטנדרטית המוצעת בבתים הדרום קוריאנים, והמהירות במדינה מגיעה עד ג'יגה לשנייה בעלות של 20 דולר לחודש - כמעט פי 179 מהמהירות הממוצעת העולמית ופי 79 מהמהירות הממוצעת בארה"ב. באותה הסקאלה, ישראל ממוקמת במקום העשרים.
המשך לקרוא

[הידעת?] סוג'ו

14138758_1774864492728360_9152427570878973656_o
סוג'ו (Soju) הוא משקה אלכוהולי מזוקק המכיל אתנול ומים, הוא נצרך בדרך כלל בצורה נקייה ובכוסיות מיוחדות. הסוג'ו נחשב כמשקה האלכוהולי הפופולרי ביותר בקוריאה נכון לשנת 2014, ורוב הברנדים שלו מיוצרים בדרום קוריאה. באופן מסורתי מכינים אותו מאורז, חיטה או שעורה, אך יצרנים מודרניים לעתים קרובות מחליפים את האורז בעמילנים אחרים כגון תפוחי אדמה, בטטות או טפיוקה. הסוג'ו צלול וחסר צבע, רמת האלכוהול שלו משתנה מכ-16.7% ועד ל-45% לסוג'ו אנדונג המסורתי, כשהמשקה הנפוץ כיום מכיל בין 17%-18% אלכוהול לערך. ניתן להגיע לאחוז אלכוהול הרצוי באמצעות זיקוק בהקפאה. הפופולאריות הרבה של המשקה נתונה גם למחירו הזול - בקבוק ממוצע של 375 מל' נע בין 1,000 וון ל3,000 וון (בין 4 ל12 שקלים בערך). הסוג'ו מיובא ל80 מדינות שונות ומהווה רב מכר בשוק האלכוהול המזוקק - סטטיסטית, הוא דורג במקום הראשון במכירות העולמיות לשנת 2002. משמעות השם "סוג'ו" הוא "אלכוהול צרוב", וניתן לו על שם תהליך החימום בזיקוק. מקורו של הסוג'ו הוא למעשה בערק, אלכוהול האניס הים-תיכוני. מונגולים שחדרו לקוריאה במאה ה13 הביאו עמם את המתכון להכנת ערק, וממנו פותח הסוג'ו. הסוג'ו הראשון יוצר באנדונג, שם ישבו המונגולים, ועל כן נקרא הסוג'ו הראשון אנדונג סוג'ו. לקוריאנים יש חוקים נוקשים בנוגע לשתיית סוג'ו - כשאדם מקבל כוס ממבוגר ממנו, הוא חייב להחזיק בכוס בשתי ידיו (יד שמאלית אוחזת בבסיס הכוס והיד הימנית מחזיקה בכוס עצמה) ולקוד בראשו קלות. כשמגיע הזמן לשתות, השותה חייב להסית את ראשו לצד ולשתות בהסבה כשהוא מסתיר את פיו ואת הכוס ממנו הוא שותה, וזאת משום כבוד למבוגר. הכוס הראשונה חייבת להשתות בשוט אחד, כשהכוס ריקה השותה מושיט אותה חזרה לאדם שמזג לו אותה והוא מוזג לו סוג'ו בחזרה; דבר זה יוצר סבב של כוסות ובקבוקים בשולחן.
 
המשך לקרוא

[הידעת?] האנגול- הכתב הקוריאני

14633213_1792028607678615_8990794712355840180_o

האלפבית הקוריאני, הנקרא בדרום קוריאה "האנגול", הוא הכתיב הקוריאני בו השתמשו מהמאה ה15. הכתב נוצר על ידי המלך סה ג'ונג הגדול, המלך הרביעי לממלכת צ'וסון, בשנת 1443. בדרום קוריאה משתמשים בהאנגול כמעט לרוב הכתיבה תוך שימוש קל בהאנג'ה (סימניות סיניות) למרות שהאחרונים פחות בשימוש בשנים האחרונות. עדיין משתמשים בהאנג'ה כשמדובר באומנות, קליגרפיה ואפילו מסמכים ממשלתיים ואקדמאיים, עיתונות וקוריאנית במשלב לשוני גבוה. בנוסף, בצפון קוריאה נאסר השימוש בהאנג'ה בציבור מאז שנת 1964.

כאמור, ההאנגול נוצר בשנת 1443 אך עלה על כתב רק בשנת 1446 במסמך הנקרא "הונמין ג'ונגום" (הצליל הנכון לחינוך ולימוד האנשים), שעל שמו נקרא ההאנגול. המסמך פורסם ב9 לאוקטובר ועל כן היום הזה הפך ליום חג רשמי בקוריאה הדרומית המכונה "יום ההאנגול"; לצפון קוריאה יש יום מקביל המכונה "יום הצ'וסון-גול" ונחגג ב15 לינואר. לפני השימוש בהאנגול כתבו בקוריאה באותיות סיניות קלסיות, שפה שהקדימה את הקוריאנית באלפי שנים. למרות זאת, בגלל השוני הרב בין השפה הקוריאנית לסינית ובגלל המספר הרב של סימניות שנדרשו ללמידה - השפה הפכה לקשה מאוד ללמידה ולפיכך יצרה מצב בו רק המלומדים יודעים קרוא וכתוב, בזמן שאפשרות זו נבצרה מפשוטי העם שלהם לא ניתנה הפריבילגיה להשכלה גבוהה. על מנת להתגבר על בעיה זו יצר המלך סה ג'ונג את השפה הקוריאנית, שבניגוד לסינית הינה שפה פונטית שנכתבת בדיוק כפי שהיא נשמעת וללא שימוש בסימניות - מה שהפך אותה לקלה ללמידה. מעבר לקלות שבהיותה שפה פונטית, אותיות ההאנגול גם עוצבו בצורה המקלה על הלומדים ללמוד אותה. משום שההאנגול הייתה שפה קלה שנלמדה על ידי כל העם, המלומדים המשיכו בדעתם כי ההאנג'ה היא שיטת הכתיבה המקובלת והתנגדו לשימוש בהאנגול שלדעתם ערער את מעמדם. אך המלך סה ג'ונג התעקש להשרישה בתרבות הקוריאנית וכך היה. השפה שומשה בעיקר על ידי נשים לכתיבת ספרות. בתקופת המלך העשירי של ממלכת צ'וסון נאסר השימוש בהאנגול, אך בסוף המאה ה16 היא חזרה לשימוש בספרות. בנוסף, בזמן הכיבוש היפני שהתקיים בין 1910-1945 נאסר השימוש בהאנגול, ויפנית הפכה לשפה הרשמית. השפה נלמדה במחתרות על מנת לא לאבד את הצביון הקוריאני, ומתום הכיבוש ועד היום ההאנגול הוא הכתיב הרשמי בדרום קוריאה. בצורתה הקלאסית והמודרנית, ההאנגול מונה 19 עיצורים ו21 תנועות, כש5 מהעיצורים הם כפולים (למשל ㅉ) ו- 11 מהתנועות הן תנועות המשולבות מעשרת התנועות הבסיסיות (למשל ㅝ שנוצרת מחיבור של ㅜ ו-ㅓ). רק שבמקום להופיע אחת אחרי השנייה כמו באנגלית או עברית הן מופיעות בצורה מרובעת שיכולה להכיל בין 2 ל-6 אותיות בהברה (לדוגמא 가 או 뿮). כך שההברה 한 (האן) אולי נראית כמו אות אחת, אך היא למעשה מורכבת מהעיצורים ㅎ ו- ㄴ שבניהן התנועה ㅏ. לאותיות ההאנגול: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5d/Hangul_Pronunciation_II.png
המשך לקרוא

שנה טובה מספיקה – Happy New Year From Spica

admin

5 באוקטובר 2015

כללי

אין תגובות

 

בוקר טוב לכולם! באיחור קל מהחגים הצלחנו להעביר לכם מסר קצרצר מלהקת הבנות SPICA; מקווים שתוכלו לתמוך בהן ובשיריהן החדשים העתידים לצאת בקרוב! למי שלא מכיר, ספיקה היא להקה שפרצה בשנת 2012 תחת החברה B2M, בה נמצא גם אריק נאם ולשעבר הזמרת לי היורי. לספיקה יש דיסקוגרפיה מכובדת ואיכותית, ויכולותיהן הביאו אותן לפרוץ גם לשוק האמריקאי עם שירן I did it שנכתב כולו באנגלית. אנו ממליצות בחום לבדוק את השירים שלהן, הן מקסימות ומוכשרות!

המשך לקרוא

[הידעת?] הטיגריס הסיבירי

14054426_1772113169670159_6310741533892817584_o

הטיגריס הסיבירי הינו החיה הלאומית של דרום קוריאה, הוא מזוהה רבות עם התרבות המסורתית והמיתולוגיה הקוריאנית, עִם סיפורי העָם ואף מוטיב חוזר באומנות הקוריאנית. הטיגריס (וחשוב לדייק כי מדובר בטיגריס ולא בנמר - הוא מפוספס ולא מנוקד) אף שימש כקמע באולימפיאדה שנערכה ב1988 בסיאול. כמו כן, בעבר היה הטיגריס נפוץ בצורה הרַבָּה ביותר בקוריאה ובסין.

על פי המיתולוגיה הקוריאנית, למרות שהטיגריס מזוהה כחיה קדושה שאינה פוגעת בבני אדם הוא יכול לכעוס מאוד כששליט של מדינה מבצע מעשים רעים ולא אנושיים. לכן נאמר שאנשים חזקים הופכים לענווים ועשירים לנדיבים כשטיגריס לבן מופיע. ככזה, טיגריס נחשב שומר שמסלק את כל רוחות הרעות וחיה קדושה שמביאה מזל טוב - סמל לאומץ ולכוח. התיעוד ההיסטורי הקדום ביותר על הטיגריס נמצא במיתולוגיה של טאנגון, המייסד של גוג'וסון (ג'וסון הקדומה; זוהי הממלכה הקוריאנית הראשונה שנוצרה). לפי המיתולוגיה, טיגריס ודובה רצו בכל מאודם להפוך לבני אדם. הדובה הפכה לאישה לאחר שפעלה לפי ההנחיות שקיבלה - לאכול רק לענה ושום במשך 100 ימים כשהיא נמצאת במערה מבלי לראות את אור השמש. אבל הטיגריס לא יכל לעמוד במשימה שקיבל וברח, ובכך נכשל במילוי משאלתו להפוך לאדם. האישה שבעבר הייתה דובה תהפוך בעתיד לאימו של טאנגון.
המשך לקרוא

[הידעת?] טבעונות בקוריאה

13737724_1759191670962309_7805777020334446514_o טבעונות וצמחונות בקוריאה מקושרות בעיקר לזרם הבודהיסטי, אולם חשוב לציין כי גם בתוך הבודהיזים יש זרמים שונים - וחלקם לא מאמינים בצמחונות כלל. בקוריאה, כך נדמה, המון נזירים בודהיסטים הינם צמחונים ולרוב האוכל במקדשים הינו טבעוני לחלוטין (לא מכיל דבר מן החי). על כן, המילה "צמחוני" או "טבעוני" (채식) בקוריאה מקושרת עם בודהיזים ונזירות באופן כמעט מוחלט. עם זאת ישנה מגמה חיובית, ובשנים האחרונות אותה עליה במספר הטבעונים והצמחונים בעולם מתחילה להראות אותות גם בקוריאה.

בשנת 2015, ממשלת קוריאה העבירה חוק כי עד 2018 לא יהיו יותר ניסויים בבעלי חיים לצורכי קוסמטיקה, כמו כן, השנה התקיים הפסטיבל הראשון לטבעונות בקוריאה. אפילו מפורסמים מתחילים להתקדם לכיוון הצמחונות והטבעונות, כמו למשל לי היורי שהינה צמחונית כבר 5 שנים ופועלת רבות לשינוי מצבם של הכלבים הנטושים בקוריאה. בקבוצות טבעוניות קוריאניות-מעורבות בפייסבוק, מספר החברים מונה מעל ל2,000 אנשים, מה שבהחלט מעיד על מגמת השינוי החיובית בתפישה לגבי זכויות החיות. מאחר שכמעט כל מנה מבושלת במסעדה קוריאנית ממוצעת מכילה ציר דגים, שמן חזיר או חלב, החיים בקוריאה לטבעוני או לצמחוני הממוצע אינם פשוטים בכלל. יחד עם זאת, ישנן מספר מנות דגל קוריאניות שמצילות את המצב - ביבימבאפ, צ'ולמיון, קימבאפ ועוד; כמובן שיש להתאימן לתנאים הטבעוניים (בהורדת ביצה או בשר וכיוב') אבל האופציה קיימת, וזה מה שחשוב. כמו כן, אם בעבר מסעדות צמחוניות היו ברובן מסעדות בודהיסטיות, בשנים האחרונות מסעדות ובתי קפה טבעוניים החלו לצוץ ברחבי סיאול. הרבה מזה בזכותם של תושבים זרים, טבעונים, המגיעים להשתקע בקוריאה. למשל, מסעדת המבורגרים בשם "Salon Delicious" בהאפג'ונג הוסיפה אופציות טבעוניות לתפריט ומסמנת אותן כ"טבעוני". בתי קפה כמו "The Bread Blue" או "Cook and Book" מאפשרים להנות ממגוון מאפים ומשקאות טבעוניים. אפילו ברשת סטארבאקס יש חלב סויה, ויותר מכך - קצפת סויה! אסור לשכוח, כמובן, את מסעדת "Oh Se Gae Hyang" באינסאדונג שמגישה אוכל קוריאני-טבעוני, ואת הרשת העולמית Loving Hut, אשר מתחזקים סניפים גם בקוריאה (בעיקר באזור גאנגנאם ויש אפילו בבוסאן). לסיכום, קוריאה אומנם רחוקה מלהיות קדמת הצמחונות והטבעונות, אבל היא מתקדמת בצעדים איטיים לכיוון חיובי.
המשך לקרוא

[הידעת?] האקלים בקוריאה

13528196_1749405588607584_5274775819941604276_o בשנים האחרונות יש נהירה מרובה של תיירים ישראלים לנופשים בדרום קוריאה, מעט מהם באמת יודעים מה מזג האוויר שם ולרוב מסתמכים בעיקר על מה שהם רואים בדרמות ובטלוויזיה, ומתבדים.

בדרום קוריאה יש ארבע עונות נבדלות מבחינת מזג אוויר; החורף יבש, קר וארוך מהרגיל. הקיץ חם, מלא בלחות וקצר מאוד. האביב והסתיו נעימים אך גם הם קצרים מאוד באורכם. הטמפרטורה הממוצעת בסיאול בחודשי ינואר היא חמש עד 2.5 מעלות מתחת לאפס, ובחודש יולי בין 25 ל22.5 מעלות. קוריאה ידועה כמדינה עם משקעים רבים, נדירים המקרים בהם יורדים פחות מ75 ס"מ של גשם בכל שנה, ברוב המקרים הגשם מגיע למשקע של מעל 100 ס"מ. רוב המשקעים השנתיים מגיעים בין החודשים יוני-ספטמבר. עם זאת, פוקדת את קוריאה בַּצּוֹרֶת רצינית פעם בשמונה שנים. קוריאה הדרומית פגיעה פחות לסערות וטייפונים משכנותיה, וצפויים טייפון אחד עד שלושה בשנה ובעיקר בעונת הקיץ. כמו כן, בקוריאה ישנם שיטפונות רבים, מומלץ לוודא שאתם טסים בתקופה נוחה שלא תהרוס לכם תוכניות. חשוב לציין כי מדובר בממוצע, הקיצונים מגיעים למעלות גבוהות ונמוכות מאוד בקיץ ובחורף, ולעיתים הגשמים הקיציים אינם מקומים אם כי נמשכים לאורך ימים. --- אם כן, האקלים הקוריאני בקיץ דומה ביותר לזה בישראל - הטמפרטורות מגיעות עד 31-32 מעלות והלחות נעה בין 85-95% בחודש אוגוסט. עם זאת, שום דבר מאלו לא מונע מאיתנו ליהנות במדינה המדהימה הזו - רק הצטיידו תמיד במטרייה קטנה בתיק, כי גשמים פתאומיים יורדים באמצע הקיץ 
המשך לקרוא